browser icon
You are using an insecure version of your web browser. Please update your browser!
Using an outdated browser makes your computer unsafe. For a safer, faster, more enjoyable user experience, please update your browser today or try a newer browser.

מפלס ים המלח – קצת הסטוריה

Posted by on 02/10/2013

בעה"י

ירידת מפלס ים המלח

ירידת מפלס ים המלח עולה לכותרות מידי פעם בהקשרים שונים. להלן חלק מהם – 

הקשר אחד שינוי מראה הנוף, שמתבצע בקצב מואץ.

הקשר שני – בעיית הבולענים.

הקשר שלישי – ירידת המפלס מביאה לכירסום קו החוף הישן ע"י מי השטפונות בערוצי הנחלים, בעיה שניכרת בעיקר בכביש 90 לאורך החוף שבצפון ים המלח.

הקשר רביעי – הנסיונות לפתרון בעיית ירידת המפלס, בעיקר ע"י "תעלת הימים", מן הים התיכון או ממפרץ אילת.

 

כתבתי קצת הסברים בליווי תמונות, כדי שנכיר את התופעות כפי שהן בשטח.

 

     ראשית – מה גורם לירידה המואצת של מפלס ים המלח?

     ניתן למנות שתי סיבות עקריות.

          אחת – סגירת הכנרת בסכר דגניה לטובת המוביל הארצי.

          שניה – הגדלת שטח בריכות האידוי של המפעלים שבשני עברי האגן הדרומי של ים המלח.

     לפי עדויות שונות, במשך המאה ה 19, נע מפלס ים המלח מ 402- מ' מתחת למפלס הים התיכון, עד לקו של קרוב ל 393- מ'. זאת אומרת עליה של קצת יותר מ – 10 מ'. עליית המפלס לא הייתה רציפה. היו שנים שהמפלס עלה, והיו שנים שהמפלס ירד. שינויים אלה נבעו מהשפעה של כמות גשמים של שנות בצורת – ירידה במפלס, או שנים גשומות, שהביאו לעלייתו. עיקר העליה היתה ב 17 השנים שבין 1883 ל 1900, עליה של כ – 9 מ'.

     ב 9/10/1900, היה זה יום ראשון של חוה"מ סוכות תרס"א, ירד מירושלים לים המלח איש הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (P.E.F. = Palestine Exploration Fund), הרופא ד"ר מסטרמן. הוא הגיע בסירה למקום בו פוגש הים צוק סלעי זקוף, סמוך לעין פשחה. מסטרמן סימן את המקום בו הים נושק לסלע, רשם את אותיות הקרן הבריטית – .P.E.F, ומדד את מפלס הים – 392.91- מ'.

שלט

 

סימון

הסימון והשלט נמצאים קצת דרומה לק"מ 274 בכביש 90, בצידו המערבי של הכביש.

זהירות – אין שם מקום מסודר לעצירת רכב!

 

00004v

כך נראה קו החוף סמוך לראש פשחה, ליד עינות צוקים, קרוב למקום בו סימן ד"ר מסטרמן את מפלס הים. כיום עובר הכביש למרגלות הצוק, והים התרחק כמה מאות מטרים. הצילום מאוסף המושבה האמריקאית שבספריית הקונגרס האמריקאי.

 

     מסטרמן המשיך במדידותיו עד סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. עם תנודות קלות של עליה וירידה, הגיע המפלס בתאריך 15/11/1913 ל 392.71- מ'. ירידה קלה.

     אני מדלג על כמה מדידות שנערכו החל משנת 1930, למדידה שנערכה ב 6/1964 לקראת יובל המאה של הקרן הבריטית הנ"ל. המפלס היה 9.57 מ' מתחת לסימון של מסטרמן.

 

שינויי המפלס כפי שניראים בצילומי לווין של NASA

NASA 1972

1972

 

NASA 1989

1989

 

     בשנת 1999, ירד המפלס עד לכ – 399- מ'.

 

NASA 2011

2011

     בצילומים ניתן לראות את קו החוף שמתקדם לתוך הים, את האגן הדרומי שנעלם והפך כולו לברכות לאידוי מים של מפעלי ים המלח שמשני עברי הגבול, ואת הרצף היבשתי שנוצר בין החוף המערבי באזור מצדה לבין הלשון הלבנה שהפרידה בין האגן הצפוני לבין האגן הדרומי, בטרם הפך לברכות אידוי.

 

ים המלח 1

ים המלח כפי שנראה בצילום אוירי שערכה טייסת 304 של חיל האויר הגרמני סמוך לסיום מלחמת העולם הראשונה. ניתן לראות בברור את האגן הדרומי ואת החיבור שלו לאגן הצפוני.

 

11563vבצילום מאוסף המושבה האמריקאית הנ"ל, כפי הנראה מלפני כשמונים שנה, רואים את מי הים מקיפים את כף קוסטיגן, הקצה הצפוני של הלשון שהפרידה בין שני אגני הים. כיום האזור יבש לחלוטין.

בצילום NASA מ 1972, האזור עדיין מוצף במי הים.

 

     כיום, עומד מפלס ים המלח הוא כ – 427.5- מ', וקו החוף רחוק מסלע מסטרמן כמה מאות מטרים.

     האגן הדרומי תמיד היה רדוד, ולכן לעיתים גם התייבש באופן טבעי. האגן הצפוני עמוק. קרקעיתו נמצאת בעומק של כ 720- מ'. אחת התחזיות אומרת שהאגם יגיע לשיווי משקל של כמות המים המתאדה לעומת זו שנכנסת לים, בנתונים דומים לאלו של ימינו, במפלס של 500- מ'.  קצב ירידת המפלס הוא של כ 1.11 מ' בשנה. נחיה ונראה …

 

 

     בולענים – בינתיים קצת תמונות.

     זהירות – אסור להתקרב לבולענים ללא הדרכה מתאימה. סכנת התמוטטות!

     

1

 

4

 

6

 

הסברים על הבולענים, עניין כרסום קו החוף ותעלת הימים – אולי בפעם אחרת. בלנ"ד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *