בע"ה
ביום ט' באדר תש"ט, 10/3/1949, הגיעו כוחות חטיבת הנגב וחטיבת גולני לאום רשרש,
מקומה העתידי של העיר אילת. בכך הסתיים מבצע עובדה, ובכך הסתיימו קרבות מלחמת העצמאות.
לכבוד המאורע נכתב השיר – היי דרומה לאילת – http://www.youtube.com/watch?v=8L0axb6EbVY
הנפת דגל הדיו ומברק הבשורה על ההגעה למפרץ אילת
(ארכיון העיר אילת)
בשנים הראשונות התנהלה התנועה לאילת דרך כביש מעלה עקרבים, המוביל מירוחם לעין חצבה שבערבה, ומשם דרומה לאילת.
תמונת צבע נדירה של כביש מעלה עקרבים מראשית שנות החמישים (ברקע – הר צין)
(katcoff seymour, אוסף התצלומים הלאומי בלשכת העתונות הממשלתית)
מרחבי הארץ הגיעו אנשים לאילת, כדי לציין את יום חגה החמישי של העיר הצעירה. ביום רביעי, י"ב באדר ב' תשי"ד, 17/3/1954, עם סיום החגיגות, עלה אוטובוס של אגד מאילת בדרכו חזרה לתל אביב. בנוסף לנהג היו באוטובוס 10 נוסעים, בתוכם אישתו, בנו וביתו, וכן ארבעה חיילים לאבטחת הנוסעים.
בצהרי היום, לקראת סיום העליה המפותלת של מעלה עקרבים, הותקף האוטובוס ע"י קבוצת מרצחים, בראשותו של סעיד אבו באנדק משבט העזאזמה.
11 מנוסעי האוטובוס נרצחו בהתקפה. חיים, בנו של הנהג נפגע בראשו ונשאר בהכרה חלקית עד פטירתו לאחר 32 שנים. הבת, מירי, הייתה בין הניצולים הבודדים.
הגופות פונו ממקום הטבח, מבלי שצולמו. כדי לזעזע את דעת הקהל העולמית, הוחזרו הגופות למקום הרצח.
הרצח בוצע בתוך האוטובוס, וחלק מהגופות צולמו מחוץ לאוטובוס, לאחר שהוחזרו לצורך הצילומים.
(אוסף התצלומים הלאומי – לע"מ)
בעקבות הארוע הקשה, פנה ראש הממשלה, משה שרת, למשורר יעקב אורלנד ולמלחין מרדכי זעירא, בבקשה לכתוב שיר שישפר את מצב הרוח הלאומי.
כך בא לעולם השיר – שיר שמח
מילים – http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&wrkid=3630&prfid=806&lang=1
השיר בביצוע צמד העופרים – http://www.youtube.com/watch?v=irtHiJbY6dk
הארוע הונצח במקום הרצח ובמוזיאון העיר אילת
(ויקיפדיה)
תאור מפורט של הארוע בקישורים הבאים –
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=702&messageid=46667527
http://www.egged.co.il/Main.asp?lngCategoryID=4794
וב – ויקיפדיה
מעלה עקרבים היום –
(מתוך עלון המועצה לשימור אתרים)
(ויקיפדיה)
מפקדם של המרצחים נהרג בסיני ע"י כח של סיירת שקד, כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים.